כתיבת ביוגרפיות - מאמרים מקצועיים לכותבי סיפורי חיים

מה העקרון המארגן?
עושים סדר בזיכרונות? – על פי איזה עקרון מארגן? ”סצנות העבר, גם כאשר הן עקבות שאי אפשר למחוק, מופיעות לעיתים קרובות במקוטע, ללא סדר וללא

חידוש הברית, הסיפור הישראלי המשותף
דברים שלמדתי עם גילי רָבֶל ובזכותה, בלימוד לקראת תיקון ליל שבועות.
שבועות הוא חג של חידוש השבועה

למַקְבֵּל פרויקטים או לא?
האם אתן עובדות על פרויקט אחד בכל פעם, או על מספר פרויקטים במקביל? בתחילת דרכי עבדתי על ספר אחד בכל פעם, ספר אחרי ספר. למדתי

כשהסוף נוגע בהתחלה
את זנב השנה היוצאת אוחז ראש השנה החדשה. המסע ממשיך מתחנת הקצה לעבר מחוזות

לתייר לתוך סיפור
קיץ, חופשה, טיולים, הרבה מאוד אנשים שוברים שגרה, יוצאים מגבולות ביתם, מאזורי מגוריהם, מארצם, ומשוטטים

איך לעורר זיכרון?
כשאנשים עוצרים כדי לשאול את עצמם: ״איך הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים כעת?״ זו הזדמנות פז

שליחות הזיכרון בגוף ראשון
לפני כמה חודשים הצטרפתי למיזם שגרירי זיכרון של עמותת ״בגוף ראשון״, שהקים דודי רונן בעקבות רעיון של הבת שלו…

דרך משותפת
ללוות ולהדריך אנשים שרוצים לכתוב בעצמם את סיפור חייהם או את סיפור משפחתם, זו משימה מאתגרת

השקת פרויקט סיפורי חיים – תיעוד ותיקי בקעת הירדן
הפיגועים הרצחניים השבוע מזעזעים. חיים צעירים נקטעו במסע של

שתי פרשות השבוע
פרשת בֹּא מתחילה במילים: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן

ריאיון סיפור חיים
אתמול בערב, במפגש האחרון בקורס מתעדים, ניגשה אליי אחת המשתתפות ואמרה שחששה מאוד מהרגע שבו

מחסום כתיבה
האם שמתם לב לכך שמחסום כתיבה עלול לפקוד גם את העוסקים בכתיבה תיעודית, כתיבת זיכרונות, ולא רק

קשר סבתא
הפעם אשתף בקובץ שנמצא בעבודה, שעדיין לא יצא לאור, אבל הוא פרטי שלי ולכן אני יכולה לעשות זאת.

איך השתמשתי בסיפור המשפחתי שלי כאפליקציה
על צליחת הכנרת שמעתי כילדה בת שש בערך. ראיתי את המדליות של הדוד

חורים בזיכרון, פורשת רשתות
קורה לא פעם, לצערי, שאני פוגשת אנשים בשלב שבו הזיכרון כבר התעמעם. סיפורם רזה מאוד, הם מודעים לכך

“כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל”
בכל פעם ששואלים אותי איך התחלתי לעסוק בכתיבת זיכרונות

וְהִגַּדְתָּ תְּקוּמָה
עצם סמיכות הזמנים בין פסח לשני ימי הזיכרון וליום העצמאות מזמנת שאלות כמו: מהי הדרך שלנו לעצב את

הקשר האופקי במשפחה
להבדיל מהמילה אחווה, שטעונה בערך, ברגש, בכוונה חיובית, אחאות היא מילה קרה, כלומר אקדמית, מחקרית.

סביב שולחן האוכל
אין זה מקרה שביוגרפיות רבות מעלות זיכרונות-ניחוחות בישול ואפייה. האוכל מזכיר, מחבר, מרגש, מנחם

זוג או פרט?
השנה זכיתי לפגוש (בחצר, בריחוק ומבעד למסכה) שני זוגות של שורדי שואה. זוג אחד חצה את

היה או לא היה?
כשסיפור חיים נשמע כמו לקוח מספר אגדות… מרואיין קשיש ממרכז הארץ סיפר שבילדותו ברחה משפחתו

מי צריך פרויקטור?
על פי רוב, מסתיימים הפרויקטים שלנו, בסיפור שנשאר, בדמות ספר ארוז בכריכה צבעונית מעוצבת.

חגיגת גבורות – אירוע הוקרה לבני 70 – 80 ברחבי הארץ
דרכים רבות יש להצדיע לבני הגיל השלישי. אותי מעניינים אירועי ההצדעה

דרכים ללבו של ספר זיכרון
“שבוע תקומה” מותח קו בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות

למה לי תוכן עניינים?
למה אי אפשר לפתוח את הספר בעמוד השער. בשביל מה להוסיף עמוד מגן?
לדעתי הדבר משול לברכת שלום

למה לי אילן יוחסין?
מה אעשה בערימת השמות הלא מוכרים האלה?
הם לא אומרים לי דבר! – אין לי צורך

קופצים למים. איך בוחרים פרויקט ראשון?
תמי נרשמה לקורס לכותבי ביוגרפיות ומיד נקראה למשימתה הראשונה – לבחור

כתיבה וספרים במגילת אסתר
במגילת אסתר מופיעים פעלים משורש כתב לפחות 14 פעמים. ומה נכתב? סוגים שונים של כתבים: ספרים, פתשגנים,

דווקא עכשיו – לראיין ולכתוב
הקורונה היא מחלה שחייבים להישמר מפניה, כללי הזהירות נקבעו במטרה לשמור על סבתא ועל סבא, ובצדק.

אוספים שמות – ייחוס יהודי
״את מכירה את ה’קול אריה’? ואת ‘גנזי יוסף’? שמעת על ‘בעל הלבוש’?״
הסיטואציה הייתה הזויה למדי כשמצאתי

האמת על “האמת”
בתי הקולנוע נפתחו מחדש בשעה טובה ולבי נמשך לסרט שכותרתו ״סיפור חיי״.
למעשה, שם הסרט הצרפתי הוא “האמת”,

ספר בהפתעה
סיפור חיים ארוז כספר בהפתעה – רעיון או שגעון?
במשפחה של נירית העלו רעיון מקורי

חסימות רגשיות
ביוגרפיה נטולת רגש דומה לעתים למטוס ללא כנפיים – נוסע, אבל לא ממריא.
במקרים מסוימים, המספרים, גיבורי

זיכרון בגוף ראשון
ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2021, נפגשנו שלושים ומשהו בני משפחה ל”זיכרון בגוף ראשון”. מה זה זיכרון

אוצרות מהבוידם
בתוך הבוידם, מתחת לשכבת אבק עבה, התחבא אוסף המכתביות (ניירות מכתבים) של אחותי. אולי היה שלי פעם והורשתי