הסיפור שנשאר - לוגו
כתיבת ביוגרפיה - כיצד לבחור פרויקט ראשון

קופצים למים. איך בוחרים פרויקט ראשון?

תמי נרשמה לקורס לכותבי ביוגרפיות ומיד נקראה למשימתה הראשונה – לבחור פרויקט ראשון, דרכו תתנסה במה שתלמד במהלך הקורס, תלמד ותיישם.

תמי מיפתה שלוש אפשרויות שונות:
אפשרות ראשונה: להתמקד בסיפור חייה של אימא שלה, אותה היא פוגשת מידי שבוע. הן משוחחות בטלפון מידי יום. האם בת 92, ניצולת שואה, במצב מנטלי טוב. 

אפשרות שנייה: לכתוב ספר זיכרון על אביה שנפטר לפני כ-12 שנים. לתמי יש כבר חומרים מתועדים כתובים ומצולמים, חומרים שמחכים לעיבוד.

אפשרות שלישית: לתעד את סיפורה האישי, המשפחתי והקהילתי של חברה שעלתה מאיראן. סיפור יוצא דופן, ששווה לכתוב עליו ספר.

לא במקרה תמי העמידה את האפשרויות השונות דווקא בסדר הזה. 

בבחירת הפרויקט הראשון עליו מתנסים, אני ממליצה להתחשב במידת הקרבה של המספרים אליכן.ם. מי הם המספרים הקרובים ביותר, שטבעי שתרצו לשמוע מפיהם את הסיפור, שסיפורם נוגע אליכן.ם באופן המיידי? כן, לרוב, מוטב להתחיל במעגל הקרוב ביותר. 

פרמטר שני הוא גיל המרואיינים שלנו. אין צורך להסביר מדוע ניתן עדיפות למבוגרים ביותר. 

פרמטר שלישי הוא הבחירה בסיפור חיים בגוף ראשון, באוטוביוגרפיה, בעדיפות על פני ספר זיכרון. 

יחד עם זאת, הייתי ממליצה לתמי להקדיש שיחה אחת לפחות עם אמה לתולדות חייו של אביה עליו השלום ולשורשי משפחתו. כשהן תגענה לחיבור שנוצר בין השניים – הנסיבות שבהן נפגשו לראשונה, התפתחות הקשר וכו’ – גם נושא זה עשוי לשפוך אור על אישיותו של האב, על הרקע ממנו בא. ייתכן שרק פרטים אחדים משיחות אלו ישתלבו בספר האוטוביוגרפי של האם, אולם הכול נשמר ומתועד ועשוי לשמש בעתיד לספר זיכרון לאב. 

בראיונות ובתחקיר נשאף להרחיב את היריעה מעבר לתכנית הבסיסית, תמיד נאסוף יותר חומרי גלם מכפי שנחוץ לנו לספר המעובד והערוך. את החומרים הללו נשמור בתיקייה ייעודית, כי אין לדעת אם ומתי נצטרך אותם. חומרי הגלם הללו, שנותרים כביכול על רצפת חדר העריכה, עשויים לצאת בעתיד מבין אחורי הקלעים כדי לעמוד בקדמת הבמה. 

רוצים לדעת יותר? – הקורס לכתיבת ביוגרפיות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

תוכן מוגן - לא ניתן להעתיק!

אילת אסקוזידו

צרפי אותי לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים וטיפים לכתיבת ביוגרפיות