הסיפור שנשאר - לוגו
חגיגת גבורות

חגיגת גבורות – אירוע הוקרה לבני 70 – 80 ברחבי הארץ

האם ביישוב שלכם נהוגה חגיגת גבורות?

דרכים רבות יש להצדיע לבני הגיל השלישי. אותי מעניינים אירועי ההצדעה שקודמים להם תהליכים אטיים ומעמיקים. מעניינים אותי האירועים שבמרכזם עומדים הוותיקים עצמם, ואירוע השיא מגיע לאחר הכנות מרובות בקהילה: פעולות שבהן משתפים מתנדבים ואנשי מקצוע מתחומי התיעוד וכתיבת סיפורי חיים והפקת אירועים. פעולות אלה נמשכות בדרך כלל חודשים אחדים.

במקומות שונים בארץ נהוגה מסורת לציין מדי שנה או מדי כמה שנים את יום ההולדת של בני ה-80. החוגגים הם ותיקי היישוב, אבל המסורת לחגוג לוותיקים יום הולדת בהגיעם לגבורות היא לרוב די צעירה, מסורת בהתגבשות. אם חגיגת הגבורות מתכנסת פעם בכמה שנים – היא עשויה לכלול קבוצה גדולה יותר של בני ה-70 ומעלה או 80 ומעלה. ההחלטה מושפעת בין היתר מהיקף המיזם: אם הוא קהילתי או אזורי, בערים או ביישובים כפריים.

אגפי הקהילה או מחלקות הרווחה חוברים למתנ”ס או למחלקת האירועים ומפיקים חגיגה של נוסטלגיה. זו הזדמנות להעלות זיכרונות, להתרפק על מנגינות נושנות, לברך ולהוקיר. למסיבה המשותפת מוזמנים בני המשפחות, ילדים ונכדים שמגיעים מקרוב ומרחוק לחבק, להוקיר, לברך. 

איזו מתנת יום הולדת מעניקה אצלכם הרשות המקומית לחוגגים? 

מגן או תעודת כבוד ממוסגרת? חוברת מעוצבת וצבעונית שטרחו עליה בחודשים שקדמו לחגיגה, ובה מבחר מסיפורי הוותיקים לצד תמונות שהם בחרו מתוך אלבומיהם הפרטים? 

אם זו חוברת משותפת – בדרך כלל יוקדשו לכל מספר ומספרת כפולת עמודים או שתי כפולות. אך לעתים תייחד הרשות בנדיבות רבה חוברת נפרדת לכל אחד ואחת מוותיקיה, ובה אוסף פניני זיכרונותיהם.

מי הן העוסקות במלאכה יצירת ספרי הוותיקים?

לא פעם מתנדבות ומתנדבים הן.ם העמלות.ים על איסוף סיפורי החיים, עריכתם וכינוסם המכובד והמכבד. אין פירוש הדבר שהמהלך בהכרח חובבני. ברשויות שונות משקיעים בהכנת השטח לקראת המיזם, בתהליך הכשרה, והמתנדבות ניגשות לתיעוד כשבידיהן כלים לעשות זאת בדרך מתוכננת, מושכלת ומודעת.

  • אפשר ורצוי להשקיע מחשבה ולמידה, כדי למקסם את ההזדמנות – האישית, המשפחתית והקהילתית. 
  • אפשר ורצוי להשתמש במיזם כדי להיטיב עם הוותיקים-המספרים. 
  • אפשר ורצוי לשפר את איכות הכתיבה ואת אופן הגשת הסיפורים, כך שירתקו את הקוראים וישמשו את הדור הצעיר ללמידה ולהשראה. 
  • אפשר ורצוי שאוסף הזיכרונות יהווה עוגן למיזמים נוספים בקהילה (הקמת תערוכה, אתר, ארכיון וכו’) ויזכה להמשכיות ולעיבוד במוסדות החינוך (עבודות חקר, העלאת מחזה/מחזמר על בסיס הסיפורים וכו’).

האם המשפחות מתייחסות למתנה כמתאבן או כקינוח?

המשפחות שמקבלות לידיהן את החוברת יודעות שמדובר בקצה הקרחון, זנב תקצירו של סיפור החיים של ההורים או הסבים. בידיהן האפשרות: להסתפק בעמודים שהוקצו לסיפור במיזם הקהילתי או להמשיך מכאן ולהרחיב את היריעה, להשתמש במתנה שקיבלו כמקפצה להשלמת האוטוביוגרפיה המלאה של ההורים-סבים-דודים.

נשמע מעניין, אתן אומרות, אבל איך זה קשור אלינו? 

אם גם אתן רוצות לקחת חלק במיזם תיעוד ותיקים ביישוב שלכם, פנו לאגף לשירותים חברתיים או למי שממונה אצלכם על הגיל השלישי. תציעו לה להרים את הכפפה, ובשלב הראשון לארגן קורס כתיבת ביוגרפיות למתנדבות. אם למיזם יצטרפו רכזת המתנדבים ורכזת התיעוד/הארכיון – שיתוף הפעולה בין המחלקות עשוי להניב תוצאה טובה מאוד ומושקעת.
נשמח לעזור בייעוץ למנהלי מחלקה ברשויות ובהכוונה והדרכה למתנדבים-מתעדים – בבניית מיזם תיעוד מקצועי. הסיפור שנשאר מתאים את הקורס לכותבי ביוגרפיות לצרכים של היישוב והקהילה ולהנחיה פרונטלית או בזום.

ואסיים בכמה מילים אישיות. לאחרונה חוויתי בעצמי אירוע הוקרה והצדעה לוותיקים ויכולתי לחוש כמה חשוב ומחזק הוא עבורם ולבני המשפחות. לאבא שלי מלאו השנה 80 ובמטולה חלקו לו ולבני כיתתו את הכבוד בחגיגת גבורות בפארק המעיין – נקודת ציון חשובה מאוד במושבה, כי שם התמקמו ראשוני מטולה לפני 125 שנה, בטרם נבנו שתי שורות בתי האבן על ההר.
אבא שלי הוא ההשראה להקמת הסיפור שנשאר, הוא ואמי מלווים אותי כל השנים בקריאת הספרים שאני עורכת ומוציאה לאור, בעידוד ובגאווה. הוריי היקרים הם הגיבורים הפרטיים שלי.

רוצים ללמוד עוד – הקורס לכתיבת ביוגרפיות

שיתוף המאמר

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

תוכן מוגן - לא ניתן להעתיק!

אילת אסקוזידו

צרפי אותי לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים וטיפים לכתיבת ביוגרפיות