הסיפור שנשאר - לוגו
כתיבה וספרים במגילת אסתר

כתיבה וספרים במגילת אסתר

פתשגן על המגילה

במגילת אסתר מופיעים פעלים משורש כתב לפחות 14 פעמים. ומה נכתב? סוגים שונים של כתבים: ספרים, פתשגנים, ספר דברי הימים ואגרת. 

המילה ספר/ים מופיעה לפחות 8 פעמים וגם המילה אגרת (מוזמנות ומוזמנים למנות בעצמכם ולדייק). על פי ההקשר, ספרים הם סוג של מברק, מין הודעה קצרה לציבור, סוג של “הספר הלבן”. עוד נכתבו ונשלחו – פתשגנים (שעל פי פרשנים הם אגרות פתוחות, להבדיל מהספרים החתומים בחותם המלך). “ספר דברי הימים” של המלך הוא יומנו – סיפור חייו הנכתב בזמן הווה. אני מדמיינת מגילה מגולגלת שכל פעם שמגיעים לקצה – מוסיפים לה עוד חתיכה (נו, כמו הקיר בפייסבוק). ו”אגרת פורים” היא אולי מגילת אסתר עצמה, כתב יד הרבה יותר ארוך, סוג של סיפור המעשה.

הדף של לינדה ששון באתר 929 מפנה את תשומת לבנו למעשה הכתיבה החוזר ונשנה במגילת אסתר הן כמשרת שינוי והן כמעצב את התודעה ההיסטורית. מעניין מאוד לחשוב על השאלה שששון מציגה באשר לבחירה של אסתר לתעד בעצמה את קורותיה באותה עת.

למעבר לדף של לינדה ששון באתר Sefaria (בלשונית חדשה)

אבן עזרא מפרש שבהתחלה מרדכי כתב את סיפור פורים ועם ישראל קיים את החג ומנהגיו, ואז, כעבור כמה שנים, החג נשכח ונזנח. לכן ביקש מרדכי מאסתר המלכה שתכתוב ליהודים בעצמה, כדי לתת לחג תוקף וזו בעצם האגרת השנייה המוזכרת. לדברי אבן עזרא, לולא כתבה אסתר את סיפור המעשה, לא היינו חוגגים והיינו שוכחים את כל סיפור ההצלה מהשמדה.

בעבר לא שמתי לב לחגיגת הכתיבה במגילת אסתר כי הסיפור עצמו כל כך חזק, ויש בו נושאים כבדים כמו יחס לנשים, יחסי הון-שלטון, שאלות על סובלנות וגזענות ועוד. אבל בין השורות, המגילה מעבירה לנו מסר נוסף וחשוב. היא מדגישה שמה שלא נכתב – נשכח; וראוי שמי שתכתוב את הסיפור היא גיבורת הסיפור.

חג פורים שמח! 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

תוכן מוגן - לא ניתן להעתיק!

אילת אסקוזידו

צרפי אותי לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים וטיפים לכתיבת ביוגרפיות