קורה לא פעם, לצערי, שאני פוגשת אנשים בשלב שבו הזיכרון כבר התעמעם. סיפורם רזה מאוד, הם מודעים לכך ומאוכזבים מתהליך מחיקת זיכרונותיהם ומקוצר ידם לפתוח מניפה רחבה וצבעונית של חייהם. כשאני מנסה לדוג אנקדוטות מעניינות, פה ושם אני זוכה להבלחות של אירועי עבר, אחדים מהותיים ומשני חיים ורובם נקודתיים וכמעט שוליים. מסע הדיג כולל פרישת רשתות מסוגים שונים:
אנחנו סוקרים תמונות ומכאן צפים זיכרונות;
הכנת תרשים מסודר של אילן היוחסין (סבים, דודים, בני דודים) מסייע לברר קשרים ויחסים במשפחה;
אנחנו יוצאים לסייר במחוזות ילדות, אם זה מתאפשר;
אני לומדת את אירועי התקופה, שולפת קטעי עיתונות על מקום לידתו של המספר, ולפעמים זוכה להד מתוכם. אוצר העיתונות היהודית ההיסטורית שימושי ביותר, תמיד עולים בחכתי קטעי עיתונות מרתקים ואפילו משעשעים. https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers/jpress
בנוסף לכל אלה, הרשת החשובה ביותר ששווה לשלוח למרחב מכוונת לארכיונים. שם עשויים להישמר פרטי מידע אישיים, יקרים מפז. עבודת החיפוש קשה יותר ודורשת סבלנות, אבל משתלמת מאוד כשמעלים פנינים.
כשאני סוקרת את תמלול הראיונות, אמנם אני רואה לפניי סיפור מלא “חורים”, אבל גם מזהה קצות חוט רבים, ומסמנת אותם. פריטי מידע קטנים, שברי סיפורים, שולחים אותי להשלמת התמונה, כמו חץ במשחק “סימני דרך”, חלקי פאזל חשובים נמצאים אי שם, וצריך לאסוף אותם.
אביו של המספר עלה לפני הוריו ולמד בבית ספר חקלאי פנימייתי? – אנבור בתיקי הארכיון הציוני המרכזי, סיכוי גבוה ש”עליית הנוער” שמרה מסמכים אישיים.
שֵירת בבריגדה? – אנסה לברר ב”בית הגדודים”.
אימא שהתה בעתלית? – אפשפש במרכז המידע “בנתיבי העפלה” של מחנה המעפילים עתלית.
סבא וסבתא היו מראשוני מושב בשרון? – אמצא את כתובת המייל של הפעילים בארכיון המושב ואשלח בקשה למידע.
אלה רק דוגמאות, כמובן. אפשר וצריך לשלוח עוד ועוד חצים לכל מקום, לפעמים מעלים חרס ולפעמים מוצאים פרט קטן או אוצר גדול. מידע רב מצוי באינטרנט, אבל פנייה נקודתית לארכיון קטן עשויה להעלות ראיונות שנערכו לפני שנים עם בני המשפחה, תמונות שנסרקו ונשמרו… לאט-לאט נאספות עובדות רלוונטיות למשפחה, להיסטוריה של המספר, מידע שמשלים חורים גדולים בזיכרון, שמבהיר שאלות גדולות. זו עבודת רפּאות, בדומה לזו שנעשית באתר ארכיאולוגי כשמוצאים מתחת לעפר שברי כלי, מחברים אותם זה לזה ומתגלה צורתו הקדמונית. כשחוזר אליי תוכן רלוונטי, אני נסערת, קופצת על כל פיסת מידע כמוצאת שלל רב. אך תחושת הריפוי שעוברת בי, מתעצמת פי כמה כשהסיפור – גם אם הוא טלוא ולא מושלם – מובא בפני המספר.
ספרו לי על מציאות שמצאתם, על שברי זיכרונות שחיברתם לכדי סיפור. איך אתם מתארים את החוויה?
שלום אילת,
תודה, חשוב ומועיל.
אפשר להוסיף גם שימוש בעדויות מקבילות, כלומר של אנשים שהיו באותו אירוע.
את עדותו של מקס הרחבתי בעזרת עדותה של אחותו. כל אחד זוכר מהבית פרטים אחרים.
את סיפורו של חמי על רכבת הילדים מבוכנוולד לשוויץ הרחבתי בעזרת עדות אביה של חברתי, ששהה אף הוא על אותה הרכבת.
עדותו הסבירה פער בתאריכי הלידה השונים של חמי, והרגשתי סיפוק גדול על ההצלחה להביא את ההסבר הזה.
כל טוב, עטרה
תודה, עטרה, על התוספת החשובה.
אכן, עדויות תומכות עשויות להשלים חוסרים – בין אם הן ממקור קרוב כמו בדוגמאות שהבאת, ובן אם המקור מרוחק, כעדות שנמסרה על ידי אדם זר שעבר את אותן תחנות באותו זמן, קטעי עיתונות וכו’.
אילת