למה אי אפשר לפתוח את הספר בעמוד השער. בשביל מה להוסיף עמוד מגן?
כל ספר מתחיל בעמוד מגן. עמוד 3 הוא עמוד השער. אלה קונבנציות שנטמעו מקדמת דנא. לדעתי הדבר משול לברכת שלום כשנפגשים. ברור שנוכל להתחיל לדבר ישר תכל’ס, בלי שום מילות הקדמה, אבל זה פשוט לא מקובל.
אם תוותרי על עמוד המגן, לא תהיי הראשונה שעושה את זה. כבר ראיתי ביוגרפיות ללא עמוד מגן וגם ללא תוכן עניינים. אפשר לוותר על הפרונט מטר ומשטרת הספרים לא תעצור אותך, כי את לא עוברת על החוק ואין בכלל משטרה כזו.
יש שמגמישים את הפרונט מטר או מהנדסים אותו מחדש. כשנתקלים באילוצים שונים, אפשר להכניס שינויים ולעצב את עמודי הפתיחה של הספר כך שיענו על הצורך. זה בסדר. אבל אם בעמודי הפרונט מטר אין שום סדר והגיון או שמוותרים עליהם לגמרי – הדבר עלול להעיד על חוסר מקצועיות של העורכת.
זה גם עניין של כבוד לתרבות הספר. אם תרצי שהספר שלך יעמוד במדף אחד ליד כל ספר אחר, בלי לבייש אותו, תני לו את הכבוד הראוי.
למה צריך תוכן עניינים?
לא יודעת מתי התחילו לצרף עמוד מגן לספרים, עניין של כמה מאות שנים, אבל הוויקיפדיה מזכירה לנו שתוכן עניינים לספר הוא המצאה הרבה יותר קדומה, מהמאה הראשונה לספירה.
תוכן עניינים הוא חלק בלתי נפרד מספרי העיון ומופיע לפעמים גם בספרות יפה. הוא משמש כמפת ההתמצאות בספר, משקף לקוראים את המבנה, את ההתפתחות בתוכו או את הזרימה שלו. הוא מסייע לקוראים להתמצא בו, לדלג בתוכו בקלות.
זו מעין הצהרה מקדמית: אלה הנושאים המרכזיים של הספר (גם אם יש לנו רק ארבעה). אגב, אנשים רבים זקוקים למיקוד הזה בתחילתו של כל מפגש. בפתח הרצאה, בתחילת שיעור בבית הספר, וכך גם בפתחו של ספר ובסיטואציות נוספות. אם נרצה ללכוד את תשומת לבם, נתאמץ ונטרים – מה עומד הפעם לדיון.
תוכן עניינים מצומצם יאפשר התמצאות ראשונית, הכותרות מרוכזות בעמוד אחד, כך שנקבל תמונה כוללת של תוכן הספר ממבט אחד. תוכן עניינים מפורט – פרקים ותת-פרקים (אני קוראת להם “סיפורים”) – מספק מידע רב יותר ועשוי להתפרש על פני עמודים אחדים. שמות הפרקים יובלטו לפעמים בפונט גדול יותר או בצבע אחר, ותת הפרקים יוזחו שמאלה.
מפנה אתכם להמלצות בעמוד 137 בספר “להוציא לאור” של צביקה רייך, תמיר מוציאים לאור.
