דרך משותפת

דרך משותפת

ללוות ולהדריך אנשים שרוצים לכתוב בעצמם את סיפור חייהם או את סיפור משפחתם, זו משימה מאתגרת עבורי ועבור הכותבים. אל תטעו, מאתגרת בהקשר זה היא אינה מילה מכובסת ל”קשה”, אלא מאתגרת כמו פארק חבלים (דמיינו ספורט אתגרי מכל סוג), המאמץ מהנה. הדרך המשותפת מעניינת מאוד, ואני אוהבת לטייל ביחד, לגלות את השבילים אל הסיפור בחברותא.

במשמורת המשותפת, לפעמים הסיפור מתבשל אצלי, ולפעמים אני משחררת אותו והוא עובר לצמוח בידיהם של הכותבים. התקשורת בינינו מטפחת אותו ומוסיפה לו ממדים ושכבות.

האחיות אבישג ומיכל פנו אליי לפני מספר חודשים, סיפרו שאימם הותירה כתב יד לא גמור ובו גוללה את סיפור חייה. היא התכוונה להשלים את המלאכה ולהוציא את הספר לאור, אולם חלתה, נחלשה ולא הספיקה. לאחר מותה, החליטו השתיים למלא את צוואתה ולסיים את מה שהאם התחילה.

כתב היד שלה כלל הנחיות לשיבוץ תמונות ולהשלמת פרטים, עם פתקים שהוצמדו לתמונות שבחרה. האחיות ביקשו שאנחה אותן בתהליך השלמת הספר, כולל שילוב עדותו של אביהן, לוחם מלחמת העצמאות, שנמסרה לפני שנים רבות לבית יגאל אלון.

לפעמים קל יותר לעורכת לעשות בעצמה את העבודה, ואני מודה שבאופן טבעי נסחפתי ונשאבתי לתוך התחקיר… אבל עצרתי את עצמי. ידעתי שהאחיות נחושות לעשות זאת בעצמן והן עמדו על כך. כשיכולתי לתרום את חלקי ולהשלים את התחקיר שלהן, הן העריכו זאת. אבישג כתבה:

“העבודה שעשית לגבי המשפחה שנספתה מדהימה. לא ידעתי שהדודה של אימי עדכנה ביד ושם לגבי הקרובים שנספו. זו המשפחה של סבתא שלי, אחים של ההורים ובני משפחה שלמעשה ידעתי על קיומם במעורפל”.

באוסף דפי העד של “יד ושם”, אפשר למצוא מידע יקר מפז. ראו  קישור 

עריכת התוכן הפכה למסע משותף, הן עקבו אחר הנחיותיי וביצעו אותן. בשיחות הוועידה בינינו סיפרו האחיות שלא ידעו עד כמה מתגמלת תהיה העבודה עבורן. שמעתי בקולן את חדוות היצירה, את החיבור שהתהדק בין שתיהן. הן יצרו קשר עם קרובי משפחה לצורך איסוף פרטי מידע, והשיחות הללו העניקו להן דרישת שלום ומבט מחודש על הוריהן.

אחרי שקיבלנו את הספר מעריכת לשון, המשכנו בעבודת הגהה מאומצת. הן איתי ואני לצדן בכל מה שהתהליך דרש. צעד-צעד הסברתי כיצד לבצע כל משימה, והאחיות התמסרו הן למשימות יצירתיות והן למשימות טכניות, ובכל זאת חשובות. אבישג כתבה:

“מיכל ואני עברנו על הספר, הוא מאוד מוצא חן בעיננו. נהנינו לראות את החלום שלנו קורם עור וגידים. מקווה שלא פספסנו כלום. זו הייתה עבודה מפרכת יותר ממה שהערכנו. הקצבנו לזה שעה וחצי ולקח לנו למעלה מ-3 שעות… אבל בהחלט תחושת סיפוק”.

לא לכל אחת ואחד מתאימה רמת מעורבות גבוהה בתהליך יצירת הספר. עלינו לבדוק מראש מה מידת המעורבות המבוקשת בתהליך, מה היכולות של הלקוחות… ולבנות תהליך מותאם ותפור למידות הנכונות.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

תוכן מוגן - לא ניתן להעתיק!

אילת אסקוזידו

צרפי אותי לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים וטיפים לכתיבת ביוגרפיות